הרב קנייבסקי היקר,
שלום וברכה,
שמי נתן לופס קרדוזו. נולדתי להורים מנישואין מעורבים ועברתי גיור בקהילה האורתודוקסית הספרדית-פורטוגזית באמסטרדם, הולנד, כשהייתי בן 16. היום אני בן 74. למדתי במשך 12 שנה בישיבות חרדיות באנגליה ובישראל, ובארבעים השנים האחרונות אני חי עם אשתי, ילדיי, נכדיי וניני בארץ ישראל. כל ילדיי ונכדיי דתיים; חלקם חרדים וחלקם דתיים לאומיים. כולם למדו בישיבות ובאולפנות. אחד מנכדיי אף קרוי על שם הרב שך ז”ל.
בישיבת גייטסהד למדתי להעריץ את רבותיי, שאחד מהם היה תלמידו של ה”חפץ חיים”. ראש הישיבה שלי היה חברותא של הרב אלחנן וסרמן מישיבת ברנוביץ’ שבפולין. האנשים האלה היו מלאכים מהלכים. היה לי את הזכות לפגוש לפני שנים רבות את אביך ז”ל, הסטייפלר, שהיה צדיק גדול ותלמיד חכם יוצא דופן.
התגיירתי כי התרשמתי עמוקות מהיהדות האורתודוקסית, מיראת השמים שלה, ממסריה החינוכיים ומעל לכל מהמוסר שלה. לשמחתי קיבלתי חינוך כללי מעולה – ואפילו עשיתי דוקטורט בפילוסופיה. ועם זאת, נוכחתי לדעת שאין אף מסורת גדולה כמו היהדות, שניצבת גבוה מעל כל תורה אחרת.
לימדתי לאורך חיי יהדות בבתי ספר אורתודוקסים, ישיבות, סמינרים ואוניברסיטאות. אהבתי ליהדות רק גדלה עם השנים, ואני גאה להיות יהודי דתי. לעתים קרובות אני מוזמן להרצות על יופייה של היהדות לציבור שאינו אורתודוקסי בישראל ובתפוצות. עבורי אין כבוד גדול מכך, ואני מודה לריבנו של עולם מדי יום על הזכות הגדולה הזאת שנפלה בחיקי.
למרות שכבר אינני שותף לתפיסת עולמה של היהדות החרדית, עודני מאמין שלדרך החיים החרדית יש הרבה מה להציע לאדם של ימינו. אני מתרשם עמוקות מהמסירות של הציבור החרדי ומנכונותו לחיות חיים פשוטים, תחת תנאים לא קלים. לעתים אני מתקנא בו, שכן אני לא זכיתי להגיע לרמת אדיקות שכזו. אינני יודע אם אי פעם אגיע לכך, ודבר מדיר שינה מעיניי.
אני גם יודע היטב שבעולם החרדי חיים כמה מגדולי הצדיקים, אשר מפגינים אהבה אינסופית לכל בני האדם, ושיוצאים מגדרם כדי לעזור להם. מוסדות החסד שלהם, המסייעים לכל יהודי באשר הוא – דתיים ולא-דתיים – הם יוצאי דופן. התגוררתי בשכונה חרדית במשך שנים רבות, וראיתי אותם ממקור ראשון.
הגם שישנם נושאים רבים בעולם החרדי שעמם אינני מסכים, אני חש שהקהילה הזו הותקפה שלא בצדק על ידי התקשורת, שלא מבינה את עולמה, מפחדת ממנה, ולעתים שופטת את החרדים בצורה לא הוגנת ובסטנדרטים כפולים.
מעולם לא היססתי להגן על זכויותיה של הקהילה החרדית, ונותרתי גאה בה גם כשחלק מחבריה תקפו אותי על השקפותיי, או כאשר חלקתי על מדיניות הפסיקה ההלכתית של חלקים ממנה. תמיד ראיתי זאת כחוסר הבנה מצער, הנובע מחוסר ידע או מפחד מכל דבר חדש.
עם זאת, מאז תחילת מגפת הקורונה, אני נמצא במצב בלתי אפשרי. כל מה שאני מאמין בו – ושהעולם החרדי, כפי שאני מכיר אותו, מאמין בו – מחולל בדרכים שלא יכולתי לדמיין. נראה שכל עולמי מתפרק, כאילו היהדות הפכה להיות פארסה.
אני רואה, קורא ושומע, כיצד אספסוף אלים, המזוהה כחרדי, מסכן את חיי העם שלנו בכך שהוא מסרב לעטות מסכות, ומפר את הוראות הממשלה שפועלת כדי להציל חיים. כשהם מסרבים לסגור את החיידרים ואת הישיבות, הם מסכנים את התלמידים שלהם, את משפחותיהם ואת כולנו. וכשהמשטרה מנסה לאכוף את התקנות, היא מותקפת באלימות על ידיהם, מכוּנה נאצית, ובעוד ביטויים שאינני רוצה לחזור עליהם.
נכון שהדרך שבה חלק מהשוטרים מתנהגים כלפי החרדים היא בזויה, ושקבוצות אחרות שמפרות את הנחיות הממשלה לא זוכות לאותו יחס כמו זה שניתן לחרדים. אבל האם עובדה זו נותנת תירוץ לחרדים להתנהג כפי שהם מתנהגים?
ישראלים רבים, וכך גם אנשים מכל העולם, רואים בטלוויזיה את ההתנהגות הזו של החרדים, וחילול השם שנגרם מכך הוא בל-יתואר.
אני יודע שחלקים גדולים מהעולם החרדי מקפידים על ההנחיות, ועם זאת – קבוצה ניכרת זו של חרדים הורסת את כל מה שאנו מאמינים בו. האם איננו מצווים להציב את ערך החיים מעל כמעט כל דבר אחר? האם איננו מחויבים לקדש את השם בכל מקום שאליו אנו הולכים? האם הקהילה החרדית איננה אמורה להוות מופת לכל בני האדם, ולפחות לעם שלנו?
מעל הכל, אני הכי מתקשה להבין כיצד רבות מהפעולות הללו נעשות בשמך, הרב קנייבסקי, ובשמם של עוד כמה מנהיגים חרדים. אני יודע שרוב המנהיגים החרדים הורו לאנשיהם לציית לתקנות הממשלה. קשה לי להאמין שאתה עומד מאחורי ההתנהגות המחללת את הערכים הבסיסיים ביותר של היהדות: לשמור על בריאותם וחייהם של אנשים כדי לקרב אותם לעבודת האלוהים.
אני מתמלא בושה כאשר אנשים חילונים מבקשים ממני להסביר את ההתנהגות של אותם חרדים, ומחשיבים אותי חלק מהם. בסופו של דבר, גם לי יש זקן ואני חובש כיפה שחורה.
כיצד הקהילה החרדית לא רואה שזהו הרגע בה היא יכולה להוות השראה עבור מיליוני יהודים חילוניים, בהתנהגות מופתית?
גם אני מאמין שלימוד תורה הוא בעל ערך עליון והוא מסוגל להגן עלינו מפני מזיקים רבים. לימוד התורה הוא שהחזיק אותנו במשך אלפי שנים. אבל כשהקהילה החרדית, המהווה כיום 12% מאוכלוסיית ישראל, מהווה כמעט 40% מהנדבקים בווירוס הקורונה בישראל, ברור שלימוד תורה אינו הגנה מפני מחלות. מתברר שהקהילה המחויבת ביותר ללימוד תורה היא גם זו שנפגעה הכי הרבה מהמחלה הקטלנית הזו!
כמה מקרי מוות מיותרים ייגרמו מהזלזול הזדוני הזה בחיי בני אדם?
האם איננו צריכים לכוף ראשנו בפני אלוהים ולהודות שהפעם אנו טועים; שלימוד התורה שלנו לא מגן עלינו כפי שקיווינו, מסיבות הידועות רק לו?
או שמא טעיתי כל הזמן הזה כשראיתי את היהדות כקול העמוק והמרומם ביותר בעולם הזה, המסוגל לייצר עולם טוב ובריא יותר? האם טעיתי בכך שהאמנתי שהעם היהודי נבחר כדי להשיג מטרה זו? ואולי עליי לוותר על הגיור שלי ולומר שאני כבר לא רוצה להיות חלק מהעם הזה, שכן חלק מהציבור האדוק ביותר שבו, מבצע כעת חילול השם בצורה חסרת תקדים?
אני מכיר יותר מדי את גדולתה של היהדות בכדי להאמין לרגע אחד שהיהדות היא פארסה. המסורת שלנו השפיעה עלינו, היהודים, ועל כל המין האנושי, באופנים שהביאו ברכה גדולה לעולם. אבל אני גם יודע שישראלים רבים, הרואים בחרדים את מייצגי היהדות האותנטית, יבואו לידי שנאה כלפי המסורת בעקבות ההתנהגויות הללו.
כבוד הרב קנייבסקי, אינני יודע מה תפקידך בכל הסיפור הזה. דברים רבים נאמרים בשמך. אינני מאמין שההתנהגויות שראינו יצאו ממך. ייתכן שהם באו מאנשים המקיפים אותך ושמנצלים לרעה את סמכותך.
אני יהודי פשוט, ללא שום “ייחוס” וללא השפעה על עתיד המדינה הזאת. אבל אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה לשים סוף לחילול השם הנורא הזה, ולגרום לכל אותם אנשים להפסיק לאלתר עם ההתנהגות המחרידה שלהם. אני מבקש ממך לנדות או להדיח את האחראים לאסון הזה, ולהשיב את כתר התורה למקומו הראוי לו.
ואם אינך יכול, אולי המפלט היחיד שלך הוא להתפטר מתפקידך כמנהיג הקהילה החרדית ולא לתת יותר גישה לאף אחד אליך, כאות מחאה על מה שנעשה בשמך. זו עשויה להיות הדרך היחידה להבהיר שאין לך כל חלק במה שנעשה. מעשה זה יזעזע את כל אותם המכונים חרדים באופן החזק ביותר, ואולי יחדיר בהם היגיון.
בשם כל אלה שהקדישו את חייהם לתורה, אני מבקש ממך לעצור את חילול השם הנורא הזה בכל דרך שתוכל. אם לא תעשה זאת, נראה למרבה הצער יותר מקרי מוות ואפילו מלחמת אזרחים. האסון שיבוא בעקבות כך, עלול חס וחלילה להרוס את חיינו, את חיי ילדינו, וחיי דורות רבים בעתיד.
ברכת השם עליך,
ברגשות ענווה,
נתן לופס קרדוזו
Leave a Reply